כאשר הילד שלנו חוזר להרטיב, הוא עשוי לחוות תחושת כישלון, כשהילד לא מגיב להרטבה באכזבה או עצב, טעות נפוצה היא לחשוב שלא אכפת לו.
המוטיבציה הבסיסית של כל ילד היא לצמוח ולהתפתח, וכן גם במשימה זו. שלא נתבלבל לחושב אחרת
כשהורים פונים אלי כיועצת גמילה מחיתולים, הם מספרים לי על מגוון אופנים בהם הגיבו להרטבה כדי לנסות להפסיק אותה.
הניסיון להגיב באופנים שונים לאור הישנות ההרטבה הוא טבעי ומובן, יחד עם זאת, התגובות השונות עשויות להעביר מסר מבלבל לילד ולעכב את השיפור במצב.
כשמתרחשת הרטבה, אני ממליצה להגיב באופן ענייני, להחליף את הבגדים, תוך מינימום שיחה, הטפות והסברים, ולהמשיך בפעילות בה עסקתם לפני ההרטבה.
אל דאגה, הילד.ה שלכם מבינ.ה היטב שההרטבה אינה מעשה רצוי, אך זה לא הרגע לדון בכך, כרגע, ענייניות היא הדרך הטובה ביותר להגיב.

מה לא לעשות? להימנע מתזכורות ללכת לשירותים. התזכורות מייצרות התנגדות ומעבירות מסר שאתם לא סומכים על הילד שלכם, ומסר כזה רק מחליש אותו.
אז כן, המשימה שלכם היא להתאפק מלומר לילד.ה ללכת לשירותים, גם אם נדמה לכם שזה ממש הזמן לעשות זאת.