סביב גיל שנתיים חווים הפעוט או הפעוטה קפיצה התפתחותית ברמה השכלית והמוטורית, קפיצה המאפשרת להם להיות פחות תלויים בהורים.

פרויד הסביר שזאת התקופה בה הפעוט מתחיל לשאול את עצמו שאלות: מי שולט? מי קובע עלי?
ואריקסון הסביר שמתגבשת אצל הפעוט תחושת אוטונומיה, שהביטוי הברור שלה הוא עמידה על שלו.
בעזרת ה"לא" הוא מבטא למעשה את רצונותיו שחלק לא קטן מהם, זה לעשות דברים לבד.
אצל הורים רבים,
תקופה זאת נחווית כמשבר.
זה באמת לא קל לראות את הצדדים החיוביים של המצב.
בהרצאה שאני מעבירה על גיל שנתיים, אני מזמינה את ההורים לנסות ולראות את הדברים מנקודת מבט אחרת.
להבין,
שעד כמה שזה לא קל, מדובר בשלב תקין בהתפתחות של הפעוטות, זאת הדרך שלהם ללמד להביע את רצונותיהם.
נכון,
יתכן שאתם מרגישים שעושים לכם "דווקא",
שהמלאך שגידלתם עד כה, נעלם ובמקומו הגיעה מפלצת קטנה.
אבל חשוב שתזכרו,
הם תמיד יהיו בעד עצמם ולא נגדכם, ההורים. האתגר שלכם יהיה להבין זאת ולרכך את ההתנגשויות בין הרצון שלהם לרצון שלכם, או לדרישות המצב באותו רגע.
אז איך מנהלים את המצב בקלות?
אספתי עבורכם כמה המלצות יעילות: