"אתמול היינו בגן שעשועים, ופתאום, הוא רץ אלי עם מכנסיים רטובים לגמרי מפיפי,
לא היו לי אפילו בגדים להחלפה כי כל כך הרבה זמן הוא לא מפספס, לא הבנתי מאיפה זה בא לי,
ולמחרת הגננת התקשרה שזה קרה גם בגן, אני ממש לא יודעת מה לעשות, כבר חשבתי שזה מאחורינו."
שמעתי את התסכול שלה דרך הטלפון,
וגם את הדאגה, היא שאלה מה לעשות עכשיו,
מה זה אומר ואם יש סיבה לדאוג.
שיחות הטלפון כאלו מוכרות לי היטב, כיועצת גמילה מחיתולים, מאות הורים שעברו אצלי יעוץ בעבר וגם כאלה חדשים, פונים אלי בתסכול כאשר הם נתקלים ברגרסיה בגמילה מחיתולים.
נשמתם לרווחה כשהפרידה מהחיתול עברה בהצלחה,
איפסנתם את הסמרטוט והאקונומיקה, ושוב יש הרטבות.
רגרסיה בגמילה מחיתולים, למה היא מתרחשת ומה אפשר לעשות?
סיכמתי פה את המאמר שכתבתי לאתר eznites
רגרסיה בגמילה מחיתולים - סיבות וגורמים
אתגר רגשי – ילדים המתמודדים עם אתגר רגשי, יתקשו לעיתים להשקיע תשומת לב בהקשבה לאותות הגוף על הצורך להתרוקן, במקרים כאלו ,תיתכן הרטבה שניונית (ילד שהיה יבש במשך יותר מחצי שנה וחוזר להרטיב).
מעברי עונות – אני מקבלת פניות רבות ליעוץ גמילה מחיתולים במעבר מקיץ לסתיו או לחורף, הגוף מתבקש להסתגל לשינויי מזג האויר ובתקופת המעבר מתרחשת הרטבה.
גורם פיזיולוגי – זהו גורם פחות שכיח במקרה של רגרסיה בגמילה מחיתולים, אך גם הוא קיים, לעיתים אחרי ניתוח או מחלה, תתרחש הרטבה שניונית.
רגרסיה בגמילה מחיתולים - מה כדאי לעשות כשילד חוזר להרטיב
בתחילת שנה, עם החזרה למערכת החינוך, ישנה אפילו קצת ציפיה אצל הורים שתתרחש רגרסיה, זאת מפני שהורים מודעים לכך שאתגר רגשי יכול להיות גורם משפיע על הרטבה.
באופן טבעי, כשהורים מוצאים קשר בין התמודדות הרגשית להרטבה ומצליחים לרוב לגלות אמפתיה למצב.
המשימה קצת יותר מורכבת כשלא נמצא "הסבר הגיוני". לעיתים קרובות, לא נמצא את הגורם הרגשי, זאת מפני שהילדים שלנו חווים מאות חוויות ביום, והשפעתן על מצבם הרגשי הוא סובייקטיבי לחלוטין, לדוגמה, ייתכן שהגננת העירה לילד אחר בגן בטון שהשפיע על הילד שלנו, והיוותה טריגר לרגרסיה.
בין אם אנחנו חושבים שהסיבה ידועה לנו ובין אם לא, המלצה שלי היא להתנהל מול הילד באופן זהה, עליו אפרט בהמשך.
במידה ויש חשש לגורם פיזיולוגי, מומלץ לפנות לרופא המטפל על מנת לשלול גורם זה.
הילד חוזר להרטיב – איך להגיב כשהילדים מפספסים פיפי בתחתונים
כאשר הילד שלנו חוזר להרטיב, הוא עשוי לחוות תחושת כישלון, כשהילד לא מגיב להרטבה באכזבה או עצב, טעות נפוצה היא לחשוב שלא אכפת לו.
המוטיבציה הבסיסית של כל ילד היא לצמוח ולהתפתח, וכן גם במשימה זו. שלא נתבלבל לחושב אחרת
כשהורים פונים אלי כיועצת גמילה מחיתולים, הם מספרים לי על מגוון אופנים בהם הגיבו להרטבה כדי לנסות להפסיק אותה.
הניסיון להגיב באופנים שונים לאור הישנות ההרטבה הוא טבעי ומובן, יחד עם זאת, התגובות השונות עשויות להעביר מסר מבלבל לילד ולעכב את השיפור במצב.
כשמתרחשת הרטבה, אני ממליצה להגיב באופן ענייני, להחליף את הבגדים, תוך מינימום שיחה, הטפות והסברים, ולהמשיך בפעילות בה עסקתם לפני ההרטבה.
אל דאגה, הילד.ה שלכם מבינ.ה היטב שההרטבה אינה מעשה רצוי, אך זה לא הרגע לדון בכך, כרגע, ענייניות היא הדרך הטובה ביותר להגיב.
מה לא לעשות? להימנע מתזכורות ללכת לשירותים. התזכורות מייצרות התנגדות ומעבירות מסר שאתם לא סומכים על הילד שלכם, ומסר כזה רק מחליש אותו.
אז כן, המשימה שלכם היא להתאפק מלומר לילד.ה ללכת לשירותים, גם אם נדמה לכם שזה ממש הזמן לעשות זאת.
רגריסה בגמילה מחיתולים - העלאת הביטחון העצמי של הילד
כשילדים חווים חוסר הצלחה, נוכל לסייע על ידי העלאת הביטחון העצמי שלהם. תשומת לב לביטוי כוחותיו ועידוד על מעשים מועילים ותורמים הם דרך מועילה לעשות זאת
נייצר הזדמנויות ונדגיש מעשים של עזרה ושיתוף פעולה בבית ובכלל.
נשתף את הילד במשימות הבית כגון פינוי מדיח, מילוי מכונת כביסה וקיפול כביסה, בישול, שתילת צמחים בגינה ועוד.
נתבונן בעשיה של ילדנו ונציין במה המעשה של הילד.ה תרם "הצחוק שלך שימח את ליבי" "כשקיפלנו יחד כביסה עשינו זאת מהר יותר ונותר לנו זמן לשחק יחד"
ראיתי שהסכמת לשקח במשחק שחבר שלך בחר וביליתם יחד בנעימות"
"כמה כוח היה לך לסחוב את השקיות של הסופר"
"ראיתי שעזרת לאחותך, זה מעשה נדיב"
תגובה לרגרסיה בהרטבה – בילוי משותף עם הילד
ילד שחוזר להרטיב עשוי לקבל התיחסות מאסיבית ותשומת לב של ההורים. זיכרו, גם התיחסות שלילית היא התיחסות שיכולה לייצר תחושת ערך ומשמעות עבור הילד, שכן במעשה ההרטבה, הוא מפעיל פיזית ורגשית את ההורים ולעיתים אף את כל המשפחה.
אני ממליצה לזמן ולייצר זמן משותף עם אותו הילד. אפשר לצאת לסיבוב עם הכלב בחוץ, ללכת לקניות בספר, להיכנס לחדר, לסגור דלת ולשחק יחד במשחק שהילד.ה בוחר. ועוד
אלו ייצרו להורה ולילד חוויה חיובית ויהוו מקור לתחושת ערך, כוח וצמיחה להתגברות על ההרטבה.
הרטבה שניונית – מתי זה ייפסק?
בוודאי כבר שמתם לב שאין לכם שליטה בסוגרים של הילדים שלכם.
יש לכם בהחלט שליטה על התגובות שלכם, ואלו מושפעות מהמחשבות שעולות בראשכם כשהילד.ה חוזר.ת להרטיב.
דרך יעילה להשפיע על מחשבות אלו היא להכין "בנק" של משפטים חיוביים ואופטימיים, אותם תוכלו לומר לעצמכם שוב ושוב כדי לייצר רגש ותגובה מועילים ומקדמים, הנה כמה דוגמאות למשפטים כאלו:
המצב זמני והוא יחלוף
אני מאמין.נה בילד.ה שלי שהוא.היא מסוגל.ת להתגבר על המצב
אני מאמין.נה בעצמי שאני יכול.ה לשלוט בתגובה שלי
אני מאמינה שלילד.ה שלי חשוב להפסיק את ההטרבה, גם אם זה נראה אחרת
האמונה והאופטימיות של מחלחלים לרגשותיו של ילדי, יש ביכולתי לעזור לו.ה
או כל משפט אחר שיעזור לכם לייצר רגש של אופטימיות וחמלה כלפי הילד.ה, כלפי עצמכם, כלפי הילד.ה וכלפי המצב.
יועצת גמילה מחיתולים – מתי לפנות לעזרה?ן
המועד המתאים ביותר לפנות ליעוץ הוא כאשר אתם מרגישים שאינכם מוצאים את האמונה והאופטימיות לשיפור במצב, אני מאמינה שאם אתם קוראים מילים אלו, אתם עשויים להיות קרובים למצב זה.
בין אם מקור להרטבה ידוע לנו, ובין אם זה סמוי מעיננו, כאשר תחושות אלו מקננות בנו, הילדים שלנו, אשר מרגישים ורגישים אלינו, יחוו את תחושתנו, ויתקשו למצוא את הכוחות לייצר שיפור. לכן, זה הרגע בו אני ממליצה לך לפנות לייעוץ, כזה שיאפשר לך למצוא את הדרך המתאימה ביותר עבורך ועבור הילד.ה שלך לצאת מהמצב.
רגרסיה בגמילה מחיתולים - מצב זמני
לסיכום: הרטבה שניונית מושפעת לרוב ממצב רגשי, היא יכולה להיות מייאשת ואף מכעיסה. התיחסות מתאימה של הורים בכוחה להשפיע על משכה וחשוב מכך לשפר את הרגשתם של הילדים המרטיבים גם בזמן שהמצב טרם נפתר.
רוצים לקרוא עוד מאמרים שכתבתי העוסקים בהורות וילדים?
תוכלו למצוא מבחר כאלה בחלוקה לנושאים:
גילאי גן ובית-ספר | תינוקות ופעוטות | גמילה מחיתולים, גמילה מקקי
מחפשים מידע בנושא אחר הקשור להורות?
מוזמנים לשלוח לי הודעת ווטסאפ
054-2455815
או לשלוח מייל
info@www.odile.co.il
רוצים לקבל עדכונים ישירות למייל?
השאירו פרטים ותהיו הראשונים לדעת על הרצאות, סדנאות ומאמרים חדשים.
היי, התחלתי תהליך גמילה עם ביתי כאשר היתה בת 1.7
היא נגמלה לגמרי אחרי חודש וחצי, ולאחר מכן חזרה להרטיב (הייתי בהיריון מתקדם כבר) ובגיל 1.10 ילדתי. מאז היא לא הולכת ביוזמתה להתפנות, ממש נדיר שזה קורה.
מרטיבה ממש לאורך כל היום. ואני מודה שאנחנו מובילים אותה לשירותים כל שעה בערך.
מתזכרים המון. ויש לעיתים הצנגדויות ללכת להתפנות.
אני כרגע אחרי לידה, הבת שלי בת שנתיים ואין ספק שהלידה זה אירוע משמעותי שמשפיע עליה. אנחנו מאד משתדלים כמו שכתבת להמעיט בדיבורים סביב ההחלפות, אלא רק לומר ״פיפי עושים באסלה/סיר ולא על הרצפה״ ולהחליף לה. לאחרונה יצא לי להתרגז כמה פעמים והיא ממש נבהלה, מתוקה שלי. באסה שלא הצלחתי לעצור את עצמי. בקיצור… אשמח לדעת האם בדיעבד עשיתי טעות כשגמלתי אותה מוקדם (היתה סופר מרוגשת והיה נראה שהתהליך קליל מאד עבורה). ובאם יש תקווה ולא צריך עוד כלים מלבד מה שיש לנו… אומר גם שהיא ממש לא מוכנה ללבוש טיטול של שינה במהלך שנת היום והלילה, מה שמוביל אותי לכביסות שלא נגמרות אם היא עושה פיפי במהלך השינה (שלהבנתי זה ממש תקין ואני לא מתייחסת לזה בכלל). מה שכן, היא לגמדי מצליחה להתאפק לילות שלמים לפעמים…. בקיצור, כתבתי כאן בליל של תהיות ורעיונות ואשמח לתגובתך. תודה רבה!!
שלום ליאור,
אכן לידה היא אירוע משמעותי וכולכם מתמודדים עם הסתגלות למצב החדש.
התמודדות שיכולה לייצר קושי בתשומת לב של הילדה לנושא הצרכים שלה.
גמלת אותה כי חשבת שזה נכון ועדיף להשקיע כעת משאבים בהמשך הצלחת התהליך מאשר בשאלה אם עשית טעות.
באשר לשאלה האם נדרשים עוד כלים, נשמע לי שאתם מתמודדים עם שילוב של תהליך שלא הושלם וקושי להישאר סבלניים לקצב התהליך, יחד עם הסתגלות לשינוי המשפחתי,
במידה ותרצו לקבל תמיכה וכלים נוספים שיוכלו לסייע לכם במצב הנוכחי, אשמח לעזור.
אפשר לפנות בוצאפ לטלפון 054-2455815
אודיל
זו בחירה שלכם