נכחתי בשבוע שעבר בהרצאה מרתקת של איל איבניצקי, מהמרכז לביבליותרפיה, בנושא משמעות הקראת סיפור לילדים.
למדתי הרבה מההרצאה ואני רוצה להביא לכם חלק קטן ממנה:
הילדים שלנו חווים ארועים וחוויות שונות, לא תמיד אנחנו יודעים איך לשוחח עם הילד על החוויה וספרים יכולים לשמש עבורנו מתוכי חוויה.
איך נבחר את הספר המתאים לקרוא לילד שלנו במקרה כזה?
- נבדוק מה החוויה או הנושא שמעסיק את הילדים שלנו כעת.
- בספריה או בחנות ספרים, נבקש את מבחר הספרים שקיימים בנושא.
- חפני שנקרא את המלל, נבחן את האיורים בכל אחד מהספרים. הילדים שלנו, מסתבר, "קוראים" את הספר וחווים אותו דרך האיורים שבו.
- לבסוף נבחר ספר על פי רמת היכולת של הילד שלנו להתמודד עם הסוגיה שמעסיקה אותו:
- אם הוא אינו בשל עדיין לגעת ישירות בנושא , נבחר ספר המספר על חיות או שהנושא הוא לא עיקרי בספור אלא רק ברקע. כדי להרחיק את הסיטואציה.
- אם נוח לו לדבר ישירות על הנושא, אפשר לבחור ספר המספר על אנשים.
ואז, כשנקרא לילד שלנו את הסיפור, נבדוק איך הוא מגיב אליו. אם הוא מבקש מאיתנו להפסיק לקרוא, סימן שהוא אינו בשל לגעת בנושא עדיין. או שלפחות לא בדרך הזו. חשוב שנקשיב לתחושותיו ונפסיק לקרוא.
וכמה מילים ממני.
מי שמכיר אותי יודע שאני ממליצה בחום על קיום טקס שינה בכל ערב לפני השינה. טקס השינה יכול לכלול הקראת סיפור, מהרגע שהילד/ה שלכם מתעניינים בספרים. זמן הקראת הסיפור מייצר קרבה בין הילדים להורים, ומאפשר לילדים זמן רגוע שעוזר להם להוריד אנרגיות לקראת שינה ועוזרת להם בהרדמות.
אם אתם לא אוהבים להקריא סיפור, אז אולי בן/בת הזוג אוהבת, ואם שניכם לא, אפשר גם לשכב עם הילד במיטה ולספר סיפור מהראש או סתם לשוחח כמה דקות לפני שאתם יוצאים מהחדר והילד הולך לישון.
אם אתם לא אוהבים להקריא סיפור, אז אולי בן/בת הזוג אוהבת, ואם שניכם לא, אפשר גם לשכב עם הילד במיטה ולספר סיפור מהראש או סתם לשוחח כמה דקות לפני שאתם יוצאים מהחדר והילד הולך לישון.
אל תוותרו על סמן ה"ביחד" הרגוע הזה, כי הוא נכס ליחסים שלכם.